המחזה "אוצרנו" מאת ז'ניה ברקוביץ' הוא חקר של טבע האדם ואלגוריה לעידן המודרני. השחקנים יוצרים עולם שבו הקומי והטרגי משתלבים, ומטבלים את הקהל בסיפור על לידתו של נס. ההצגה מעוררת אירוניה עצמית וכנות, ומחברת את הקהל לערכים אנושיים פשוטים אך עמוקים.
לאחר שינוי מועד הסיור עקב המלחמה, ההופעות יתקיימו כעת בנובמבר 2026!
לראשונה בישראל - מחזה מאת ז'ניה ברקוביץ' בשם "האוצר שלנו" - סמל למאבק ולתקווה. המחזה הוסר מרפרטואר התיאטרון ברוסיה.
"אנו שמחים מאוד לחזור לישראל. אנו מקדישים את הסיור הזה לבנותינו ז'ניה ברקוביץ' וסבטה פטריצ'וק. אנו אסירי תודה לכל מי שאכפת לו מגורלו, שעוזר לנו..." - מריאטה ציגל-פולישצ'וק, השחקנית הראשית של התיאטרון.
נזכיר שביולי 2024, בגין פשע מפוברק, נידונה הבמאית ז'ניה ברקוביץ' לשש שנות מאסר. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית של רוסיה שניתן פסק דין על מחזה ספציפי.
המחזה "האוצר שלנו" הוא יצירתה האחרונה של ז'ניה ברקוביץ'. במבט ראשון, זה נראה קומי, אבל במציאות, זהו חקירה של הטבע האנושי ואלגוריות של המודרניות שלנו. בהפקה זו, ז'ניה ברקוביץ' טובלת את הקהל בעולם מקביל, שבו על רקע עיטורים מסוגננים, מתפתח סיפור על לידתו של נס - לא נשגב, אלא ארצי, אנושי, מובן לכולם. כאן, חמור ושור דנים בנושאים יומיומיים, ומלאכים מנסים להשלים עם תפקידם - לדאוג לאנשים ולהודיע להם על סכנה. מעולם לא נשמעה פרשנות לנושא מקראי כל כך שנונה, כל כך מובנת וכל כך מודרנית להפליא!
הופעת השחקנים מפוארת, ייחודית וטרגי-קומית. היא מלאה באירוניה עצמית ובכנות החורגות מעבר לבמה. נראה כאילו הם קיימים לא במרחב התיאטרלי אלא בחיים האמיתיים - כפי שקורה: מורכבים, אבסורדיים, לפעמים אכזריים, אבל תמיד חיים באופן מפתיע. את כל התפקידים מגלמות השחקניות בלהט, כמו ילדים, שבשלב מסוים אתה מוצא את עצמך הופך למשתתף בהצגה העל-חכמה הזו.
תיאטרון "בנות סוסו" - צוות השחקנים של המחזה:
- מריאטה ציגל-פולישצ'וק - בוגרת GITIS. שיתפה פעולה עם התיאטראות "בשערי ניקיצקי", "מודרני", תיאטרון במלאיה ברוניה. עבדה עם במאים כמו מקסים דידנקו, ניקיטה אילינצ'יק, נינה צ'וסובה, מיגל, יגור דרוז'ינין, ולדימיר מירזויב ואחרים. עבודות קולנוע וטלוויזיה כוללות: "רנבסקיה" (תפקיד ראשי), "אחזור", "אי מיושב", "צ'רנוביל", "פשע ועונש" ואחרים.
- סבטלנה ספרנסקיה - בוגרת סגל המשחק של GITIS ובמכללה האקדמית למוזיקה בקונסרבטוריון הממלכתי של מוסקבה על שם פ. א. צ'ייקובסקי. שחקנית ומורה לשירה בתיאטרון "בנות סוסו".
- נטשה גורבס - בוגרת סגל המשחק של בית הספר לתיאטרון אמנות במוסקבה, שחקנית בתיאטרון ירמולובה. כבמאית, היא הוציאה את המחזה "העיוור" המבוסס על מחזהו של מוריס מטרלינק. - אירינה סובה - שחקנית תיאטרון וקולנוע רוסייה, הידועה בתפקידיה במחזות ופרויקטים שונים, כמו גם בשלל פרויקטים המכסים תיאטראות וקולנוע ("תיאטרון קאמרי", "החלל "בפנים").
- ניקולאי מטבייב - בעלה של ז'ניה ברקוביץ'. דיבר באופן פעיל בתמיכה באשתו ובדמויות אחרות ב"מקרה התיאטרון". מטבייב אינו שחקן מקצועי, אך במחזה "האוצר שלנו" הוא מופיע לצד אנשי מקצוע.
במאי וצוות הפקה:
- סופרת, במאית - ז'ניה ברקוביץ' - כלולה ברשימת הקיצונים והטרוריסטים של הפדרציה הרוסית
- מלחינה - אולגה שיידולינה
- מעצבת תפאורה - ז'ניה רז'זנובה
- מעצבת תאורה - אלנה פרלמן
- סאונד - מיכאיל יידזה
- עיצוב - ליאליה בולנובה
- מפיק - אלכסנדר אנדריביץ'
ביקורות על המחזה:
- מיכאיל שירוינדט, מגיש טלוויזיה, סופר, מפיק סרטים: "במחזה של ז'ניה ברקוביץ', הידוע מופיע באור פרדוקסלי חדש. דימויים גרוטסקיים מוצמדים לפשטות יומיומית, ומוטיבים מקראיים שזורים בחיי היומיום בקלות שרק מדגישה את הרלוונטיות שלהם."
- קיריל סרברניקוב, במאי תיאטרון וקולנוע: "בהפקתה, ז'ניה יוצרת עולם שבו הגבוה והנמוך, הטרגי והקומי מתמזגים למארג נרטיבי אחד. המחזה מזכיר לצופה שבכל סיפור גדול, יש מקום לאנשים רגילים - אלה שהיו במקרה בקרבת מקום. אירוניה עדינה זו הופכת את ההפקה לשנונה ונוגעת ללב בו זמנית, ומעודדת את הקהל לראות את עצמו בכל דמות."
- טטיאנה דוגילבה, שחקנית: "המחזה הזה, במבט ראשון קומי, התגלה כחקירה מעמיקה של הטבע האנושי ואלגוריה חודרת למודרניות שלנו."
- אנה מונגייט, עיתונאית ומנחת ערוץ הטלוויזיה "גשם": "צפיתי במחזה בלונדון. הרגשות מכריעים. מתחת לקלילות לכאורה ולאופי הקומי מסתתר תוכן רציני." ברקוביץ' מוביל את הצופה בעדינות למחשבה שכל אדם הוא נס קטן, שמשמעותו וערכו בחיים בתוך שטף האירועים הגדולים נותרים לעתים קרובות בלתי מורגשים... כל זה מתאחד לסיפור אחד, שבו כל התפקידים הם עיקריים."
- אלכסנדר גורודניצקי, בייט, משורר, מחזאי: "הייתי בהצגה 'האוצר שלנו'. זו לא רק הפקה תיאטרלית; זוהי הזדמנות להסתכל על העולם מחדש, לחשוב מחדש על אמיתות נפוצות, ולהרגיש קרובים יותר לאלה שלעתים קרובות אנו מתעלמים מהם. ההפקה משאירה לא רק חיוך אלא גם תקווה שבעולם מורכב זה, אנו עדיין יכולים להיות האוצר של מישהו."
- אדוארד רטניקוב, מפיק, מייסד שותף של חברת "Eventim": "המחזה של השחקנים מלא באירוניה עצמית ובכנות החורגות מעבר לבמה." נראה כאילו הן קיימות לא במרחב תיאטרלי מותנה אלא בחיים האמיתיים - כפי שקורה: מורכבות, אבסורדיות, לפעמים אכזריות, אבל תמיד חיות באופן מפתיע..."
- טטיאנה ציפלקובה, שחקנית, במאית: "מהדקות הראשונות, השחקנים מטביעים את הצופה בעולם מקביל, שבו על רקע עיטורים מסוגננים, מתפתח סיפור על לידתו של נס - לא נשגב, אלא ארצי, אנושי, מובן לכולם... מחזה נפלא!"
כיום, ז'ניה ברקוביץ', במאית ומייסדת תיאטרון "בנות סוסו", מסיבות שערורייתיות, אינה יכולה להגיע לארצנו ולהציג את התיאטרון שלה על במות ישראל, אך נוכחותה הבלתי נראית תעניק ביטחון וכוח לשחקנים.
בואו נצפה במחזה, נתמוך בנוכחותנו בתיאטרון ההרואי "בנות סוסו", ונחווה את הרגשות והרגשות שז'ניה ברקוביץ' השקיעה במחזה שלה.