סדנת ציור בטושים בהנחיית אנדרס גורביץ'

סדנת ציור בטושים בהנחיית האמן אנדרס גורביץ'

בעקבות התערוכה "רזידנס במאדים" בגלריה חנינא

יום חמישי, 13.8, בשעה 10:30

​

סדנה מעשית לפיתוח טכניקות עם כלי זמין ויומיומי - טושים!

ניפגש בתא תרבות קריית המלאכה (שביל המרץ 6, תל אביב-יפו, קומת קרקע), ונלך יחד לגלריה חנינא הסמוכה, לביקור בתערוכה של האמן אנדרס גורביץ' - "רזידנס במאדים", שהעבודות בה נוצרו כולן בטושים של דיו סיני על נייר.מהתערוכה נחזור לסדנה מעשית של ציור טושים בתא תרבות. נתנסה בתרגילים שיקנו לנו טכניקות ושיטות עבודה בטושים. לאחר מכן, נעבור ליצירת רישומים ארוכים מהתבוננות בתמונות של נופי כוכב הלכת מאדים.

על המנחה:אנדרס גורביץ', יליד ארגנטינה שעבר לישראל בילדותו, הוא יוצר פעיל מאז 2010, רכז מגמנת האמנות בבית הספר התיכון "מוזות" ומנהל הסטודיו "מאדים". הציג בתערוכות רבות, יחיד וקבוצתיות. את לימודיו סיים בשנת 2016 במחלקה לאמנות וחינוך של המדרשה לאמנות בית ברל. חי ופועל בתל אביב.

גורביץ' מתמקד בעבודותיו במפגשים מפתיעים, ממציא לעצמו טכניקות עבודה ייחודיות, וחוקר שיטתי של דימויים שחוזרים על עצמם. המדיום המרכזי ביצירתו הינו הציור, ולעיתים קרובות גולש לתחומים נוספים כגון וידאו, מוזיקה, ופיסול.

על התערוכה "רזידנס במאדים" (30.7-12.9. אוצרת: הגר רבן):

את גוף העבודות המוצג בתערוכה התחיל גורביץ' לפני מספר שנים, כאשר יצר לעצמו תכנית רזידנסי (שהות אמן) פרטית בסטודיו שלו. במשך קיץ שלם, במהלך תקופת סגרי הקורונה, הוא ישב בסטודיו וצפה בדימויים שונים המתעדים את כוכב הלכת מאדים. מתוך ההתבוננות הזו נולדה סדרה של נופים מדבריים עליה המשיך גורביץ' לעבוד עד היום. הציורים בסדרה מחברים בין תצלומי כוכב הלכת לבין מדבריות ומכתשים על פני כדור הארץ, ובתוכם מופיעים סימנים לנוכחות אנושית: מערכות הגברה, חפצים שונים או מתקני שעשועים.

העבודות נוצרו כולן בטכניקת רישום וצביעה סיזיפית ומאומצת באמצעות טושי דיו סיני על נייר. גורביץ' מייצר באופן ידני אלפי קווים קצרים וצפופים העוקבים אחר תוואי הקרקע, מתפתלים, נערמים ונשחקים זה לצד זה. הקווים המרובים מייצרים משטחים המזכירים מפות טופוגרפיות, אך גם דומים לרקמות גופניות של עור, שריר ובשר.

בתוך המרחבים הריקים כמעט מאדם, החפצים השונים מקבלים נוכחות מעוררת תהיה. הם מעידים על משחק, על בילוי, על מוזיקה ועל תנועה, אך הפעולות עצמן אינן מתקיימות, והמתח שבין הפוטנציאל לפעולה לבין הדממה של הדימוי מלווה את התערוכה כולה.